לאחר קריירה של עשרים שנה, "בדרך שבחרתי" הינו אלבומו העשירי של עופר לוי ובין השלושה השייכים לתקופת המעבר שלו, תהליך החזרה בתשובה.

עופר התחיל את הקריירה המוזיקלית שלו כזמר הבית במועדון פאמי – בבק, מועדון טורקי ייחודי, בין המבוקשים ביותר באותה תקופה בארץ. עופר באותו הזמן אהב מאוד שקראו לו פרדי, על שם הזמר הטורקי המוכר פרדי טייפור. עופר הצליח מאוד באלבומיו הראשונים- "הקלפן", "לא יכול בלעדיה", "אהיה לך מלך", "אוהב לחיות" ו"מצייר אותך". אלבומים אלו עשו איתו דרך ארוכה ומלווים אותו עד היום בכל הופעותיו. באלבומים אלה הדגיש התמחותו הטורקית. זה היה בזמן שהמוזיקה הטורקית והיוונית סטייל שלטה בארץ והובילה חלק נכבד מאוד מהמוזיקה המזרחית. ליד עופר עמדו זמרים בולטים כגדון אבי כהן וזהבה בן.

לאחר שש שנות הפסקה שלו וארבעה ימים רצופים של האזנה אינסופית שלי לאלבום המורכב מלא פחות מ- 16 רצועות להשמעה (מספר רב מכל אלבום אחר), קשה לי לומר שהאלבום שבה את ליבי. כנאמר בתורה הקדושה "הכול קול יעקב והידיים ידי עשו", כלומר, זה קולו של עופר לוי אך לא נשמתו.

קשה שלא לזהות את עופר באלבום שכן, עופר לנצח הוא עופר ואני מעריץ גדול שלו עוד מימי קדם, אולם אלבום זה לא ממוצא באיכויות הקוליות שלו: כל שיר שנשמע בפתיחה האינסטרומנטלית שלו כפתיחה מזרחית טורקית אותנטית, מתהפך מאוד לרעה במלוא הדרה ונשמע כמו שילוב של קובי פרץ, משה פרץ, דודו אהרון, עומר אדם וליאור נרקיס, שהם זמרים נפלאים לדעתי ומובילים בקטע המיוחד שלהם, אבל עופר שתמיד הוביל את האלבומים שלו ברמה גבוה, פדנטיות בשירה ובחירת חומרים כחליפה המתאימה רק לו ולבצע את שיריו בדרכו המיוחדת הממלאת נשמה בתוכן האמיתי של החיים, בעומק וברגש, בעופר חלה כנראה איזושהי מהפכה לא מובנת, מפני שחוץ מצבע השירה שלו כאילו כלום לא שייך לו, העיבודים טובים אך לא תואמים את נשמתו.

הוא שר לרוב בצורה ישרה ללא כל המאוולים המייחדים אותו והמניירות שגורמים לגוף צמרמורת מהרגש והקסם שהיה מפעיל על מאזיניו מכוח שירתו. כשההרמוניה הנכונה הייתה עוטפת אותו בעיבוד שהוא ממש קונצרט המורכב ממלאכת מחשבת מקצועית ומיקסים שהבריקו את היהלום ושירה שרק עוופר יודע לתת (זאת כמובן לאוהבי הסגנון), בשבילי אם עופר היה שר בסגנון של פעם "יונתן הקטן רץ בבוקר אל הגן" הוא היה עושה זאת בצורה הכי מקורית שיש אבל לא כך זה נשמע באלבום האחרון וחבל.


אור בקצה מנהרה

בשיר "הלב לא משקר" עופר חוזר לעצמו, לסגנון היותר מתאים לו בזרימה המלודית. בשיר "בתפילתו של ילד" הוא כבר משתפר ונשמע יותר כמו עצמו . ב"איפה את אהובה" שבמקורו מבצע יהורם גאון בצורה גאונית, רגשית ומלאת נשמה רומנטית, נהניתי להקשיב גם לביצוע של עופר מפני שאני מטורף על המילים האלו בכל מצב, ולא אכפת לי ממש שגם עופר שר אותו, אבל בכל מצב לא אוותר לעולם על הגרסה של יהורם גאון וזאת מנשמתי הכנה והנאמנה ליהורם גאון שיזכה לחיים טובים וארוכים,  יוצר בחסד עליון.

יש ברפרטואר באלבום הזה גם שיר בערבית המחזיר את עופר אל מחוזי עברו, לעופר יש את קהל המעריצים המטורפים שלו שבטוח ינהרו אחריו לכל מקום מפני שהוא מקצוען אמיתי, עם רפרטואר גדול של שירים ועל הבמה הוא נותן את כל מה שיש בו ומשלהב את הקהל כמו אש. מאחל אני לעופר ברכה והצלחה בעזרת ה' בהמשך דרכך, חג אורים שמח וכולי צפייה לשמוע את האלבום הבא שלו.