זמר השנה: אייל גולן

ללא ספק ולמרות הכל זמר השנה הוא אייל גולן, אשר שוב ושוב מוכיח כי אין לו תחליף.

הניסיון של אייל מדבר בעד עצמו באלבום "ימים יגידו", אשר זכה להצלחה בעיקר בזכות שיר הנושא המצליח. את מילות השיר כתב טום נגולה ועל הלחן הופקד יוסי בן דוד, כאשר על ההפקה המוסיקלית היה אחראי ציקי זנתי המוכשר, בנוסף שיחרר סינגל חדש "שוב לאהוב" שהחזיר אותו לפסגת ההשמעות בתחנות הרדיו.

למרות השנה הקשה שעבר אייל גולן עם כל הפרשות שריחפו מסביבו, הוא נשאר עם הרגליים על הקרקע ובקור רוח וניהול מופתי, המשיך ליצור, להופיע ולהוכיח שהקהל שלו נאמן מאוד.

בנוסף ההופעה המשותפת עם שרית חדד הצליחה ובגדול כאשר החיבור של המלך והמלכה בהחלט לא איכזב!
על אייל כבר נאמר הכל מהכל אבל כשיש לך קהל מעריצים עצום שהולך איתך לכל מקום אז אתה יכול להיות רגוע ולהמשיך ולתת מעצמך למענם.

זמרת השנה: דקלה

לאחר לא מעט שנות קריירה, הזמרת דקלה הצליחה לפרוץ אל המיינסטרים עם הלהיט הגדול "ואם פרידה".

בנוסף שחררה הזמרת את הסינגלים "בסמה", "שבע בערב", "אין עוד אהבה כזאת" ואת החידוש "Here Comes The Rain Again".

בנוסף, עבדה דקלה עם דודו אהרון על הסינגל המצליח שלו "משהו טוב". דקלה הייתה שותפה לכתיבה, ללחן ולעיבוד וההפקה המוזיקלית של השיר.
ללא ספק 2014 הייתה שנה טובה לזמרת הותיקה.

שיר השנה + תגלית השנה: פאר טסי – "דרך השלום"

ללא ספק הלהיט של השנה הוא "דרך השלום" של הזמר המחונן פאר טסי שגם נבחר לתגלית השנה של "חפלה".
את "דרך השלום" כתב והלחין אבי אוחיון, על העיבוד וההפקה המוסיקלית היה אחראי יעקב למאי כמו רוב שיריו של פאר טסי.
השיר הוא בעצם על הבילוי עם בחורה תל אביבית שמושכת אותו לדירתה לערב מהנה במיוחד.

המוטיבים בשיר מדברים על תל אביב ועל המצב העכשווי והאמיתי ואין אחד שנשאר אדיש לשיר וזה התבטא בתגובות מסביב. התקשורת שלא הפסיקה לנגן את השיר והסיקור על פאר טסי בעצמו הופיע בכל תוכנית אפשרית.

השנה זאת היתה השנה שלו ללא עוררין. הדרך הארוכה שעשה הפכה את השיגו למכובד ביותר ואפשר לסמן אותו כאחד הבולטים בתעשייה כרגע.
השאלה היחידה שנשארה בעודה פתוחה היא האם זה יחלוף? או שפאר טסי כאן בשביל להישאר.

אלבום השנה: "אל העולם שלך" רותם כהן

רותם כהן הוא אחד הדברים הטובים והמבטיחים שקרו לנו השנה. "אל העולם שלך" – אלבום הבכורה הנושא את שם השיר שהביא את הפריצה הגדולה שלו ישירות למיינסטרים.

באלבום רותם הצליח ליצור קו משלו וכאשר שומעים מהתחלה של שיר מיד מזההים שמדובר ברותם כהן, שזה אחד הדברים הכי חשובים לאמן.
החומרים נורא מגוונים באלבום, יש את הצד הספרדי יותר כמו "גם אני" , "כולם יגידו" וגם בלדות מרגשות כמו: "בואי נדבר" , "היא לא תבוא" , "מפריז ועד ליפו" .

בנוסף "התחיל החום" שהוא סוג של צ'יל אלקטרוני במעט וממש כיפי כולל הטקסט המגניב.
בסופו של דבר כל שיר ושיר באלבום הוא מיוחד בדרכו שלו ונראה שזה רק ילך.

הרכב השנה: סגיב כהן ודקלון
מצד אחד עומד דקלון הוותיק מהדור הקודם שמביא עימו יותר צניעות, הגשה נעימה, נוסטלגיה במיטבה, ומהצד השני סגיב כהן, יוצר מוערך עם אלבומים שהצליחו וחומרים מיוחדים ששייכים לו ומצליחים לגעת בכולם מכל הקהלים והעדות.

החיבור של שני הדורות הללו והשילוב של המוסיקה שאיפשהו דומה באופן האיכותי שלהם, מצליח לגרום לקהל להיות צמאים ולמלא את רוב האולמות שבהם הופיעו והצליחו ברובם להגיע לסולד אאוט מראש!

כל הביקורות שיבחו את השילוב המצוין לצד ההפקה המוסיקלית של נדב ביטון האגדי.
נורא מרגש לדעת שיש דור המשך ששומר על המוסיקה הנוסטלגית עם הנכסי צאן ברזל שבאמת ראוים להערכה וכבוד, בהחלט מגיע להם את כל הפרגון והאהדה!