אחרי שנים בביצות של המוזיקה הישראלית המלאה אינטריגות, תככים והרבה מאוד מרפקים, ליאור אף פעם לא הלך בדרך הזאת. השקט שלו הוכיח כל פעם מחדש כי התרחקות ממוקדי אש נתנו לו להתעסק במוזיקה נפלאה והוא כנראה הבין כבר מזמן שלא צריך לדרוך על כל העולם כדי להצליח ובזכות אישיותו יוצאת הדופן נטולת כל מלחמה הוא מצליח תמיד לחזור אל מקומו הטבעי מעלה מעלה .

אכן, "ערב טוב" לליאור אשר נשאר כמו שהוא משנים קודמות. אפשר להגיד במלוא הכבוד אליו שמאז צאת אלבומו הראשון, "כמו פרפר" ועד "ערב טוב" עבר דרך ארוכה ומפרכת והוכיח לעצמו שהוא ראוי לכתר הנרקיס. דבר אחד יאמר לזכותו של ליאור, הוא לא השתנה. הוא נשאר עממי מתוק, סימפטי ורגיש . שלא כמו כל האחרים שבדרך כלל מקבלים "שיגעון גדלות" אדי ההצלחה שעולה להם לראש, עד כדי סחרחורת ונרקיזיזם (מחלת אהבה עצמית עד טירוף), לליאור זה לא קרה ואני שמח על כך.

ליאור ומנהלו האישי, יוסי גנגינה, אשר אחראים על בחירת החומרים, עשו זאת בטעם טוב לאורך זמן רב בחרו וסיננו שירים בצורה הכי מקצועית שיש ובמקביל שחררו לרדיו להיטים במשך כל השנה. בשיר "העיניים שלי" הקפיץ את כל תחנות הרדיו ורחבות הריקודים ובשירו "אתן לך שנים" הפך לרומנטיקן אקטיבי כך שלא הייתה בארץ חתונה בלעדיי השיר .

השירה שלו כל כך משכנעת שאפילו ליאור השתכנע להתחתן .ליאור וגנגינה כמו במשחק שח-מט לאלופים, סידרו את כל החיילים כך שבשירים "קפה או סרט", "ערב טוב" שהוא שיר הבכורה להופעה בהיכל התרבות ו"אני מבטיח" הדואט אם אייל גולן אין רחבת ריקודים שלא נכבשה על ידו וללא כל מלחמה ובכך קלטו ליאור ומנהלו את סוד ההמשכיות היפה עד כדי רעידת אדמה

אני באופן אישי, שמח לראות את פריחת הנרקיס של ליאור בגלל אופיו המקסים ודבקות באומנותו, הוא לא מתפשר ונשאר תמיד חבר ואיש של שלום אמיתי. כמה שבועות שלפני צאת האלבום, נפגשתי עם שלומי, אחיו של ליאור ואביו דוד, בהיכרותי גיליתי אנשי עמל אמיתיים, תומכים וצנועים וכששואלים אותם על ליאור הם לא הפריחו סיסמאות באוויר כמו "הוא מספר אחד" או "הבן שלי הוא אלוף" אלא דיברו על אותו ילד הקטן ושאפתן וזה כנראה סוד הקסם המשפחתי שיש למשפחת נרקיס כנאמר בחז"ל "התפוח לא נופל רחוק מהעץ".

באלבום, ליאור בנה גרסה מחודשת על השיר "על סף דלתך" למילים של עוזי חיטמן ז"ל אמנם העניק צבע אחר לשיר ונעים לא פחות אך אחרי כל- כך הרבה שנים שהתרגלתי לגרסת המקור של חיים משה עדיין נשארתי נאמן לגרסה הישנה והטובה. השיר שחותם אם האלבום "ברכת הכוהנים", שיר שמילותיו הגיעו מין המקורות ונרקם בתיווכו של הזמר בני אלבז, הושמע לראשונה בברית שערך לבנו, דיוויד. כגודל הרגש של האירוע כך גם הביצוע. מדובר בביצוע יפה ומרגש עד מאוד.

האלבום מסתכם כהצלחה מבחינתי, כיוון שלליאור יש קהל חם ואוהב שהולך אחריו הרבה מאוד שנים ולא זונח אותו בגל חדש של כוכבים שנולדים שזורם כל הזמן אל הרדיו. הקהל הנאמן ותוספת של קהל חדש ונראה כי הנרקיס פורח לא רק בביצה אלא גם באמצע המדבר, וכמו שנרקיס הוא פרח נדיר במינו כך אומנים כמו ליאור הם זן נדיר בימינו שצריך לכבד ולהעריך אותו ולא נשכח שליאור התחיל את דרכו כזמר נודד עם קלידן כשהיה חייל בין בסיסי צה"ל הרבים וביוזמה ברוכה הלך לעשות לכולם שמח והצליח בזכות עבודה קשה ומאומצת.