יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא ללא ספק אחד הימים המרגשים והעצובים ביותר במדינתנו, זהו יום המאחד את כל עם ישראל סביב הסבל הנוראי שעברו מילוני יהודים. גם השנה מרכינים ראש האמנים ברשתות החברתיות ומשתפים את הקהל ברגשותיהם.

ליקטנו עבורכם את הסטטוטים המרגשים ביותר:

איתי לוי העלה אמש תמות יזכור ושיתף בתחושותיו: "היום בערב זהו יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אנשים שלא עשו דבר רע לאף אחד חוץ מלהיות יהודים. אנחנו עם בלתי מנוצח עוד מימיי קדם, ימים כאלה של עצב מעלים בי תחושה של עצב מהול בגאווה – שלמרות הכל אנחנו עדיין פה, גאה להיות יהודי. נזכור ולא נשכח לעולם! ת.נ.צ.ב.ה."

בן אל תבורי ריגש אותנו במיוחד עם תמונה מגרמניה עמה כתב: "לעמוד כאן היום בגרמניה זאת תחושת ניצחון! לחשוב לרגע שפעם לא הייתי יכול להסתובב כאן חופשי רק בגלל היותי יהודי, שהיו הורגים אותי ואת משפחתי. היום אני גאה שיש לי מדינה יפה, עם יהודי חזק ואף אחד לא יכול להפיל אותנו. הזמן עובר, הניצולים נפרדים מאיתנו ולא נשאר הרבה שיספרו את הזוועות, נולד דור חדש שחשוב שידע, יזכור ולא ישכח את ההיסטוריה. נזכור את כולם."

122

עידן יניב שיתף אותנו בטקסט מרגש שכתב ילד בשואה: ""ימינה… שמאלה…״
איש S.S ניגש אלינו, אלה בידו. הוא נתן פקודה: "גברים לשמאל! נשים לימין!" ארבע מילים שנאמרו בשקט, באדישות, בלי רגש.
ארבע מילים קצרות ופשוטות. אך זה היה הרגע בו נפרדתי מאמי.
בטרם הספקתי לחשוב וכבר חשתי בידו של אבי לוחצת את ידי. היינו לבדנו. לחלקיק שנייה הבחנתי באימי ובאחותי הפונות ימינה. ציפורה אחזה בידה של אימי. ראיתי אותן נעלמות במרחק; אמי ליטפה את שיערותיה הבהירות של אחותי, כמו להגן עליה, בעוד אני הולך עם אבי ועם הגברים האחרים. ולא ידעתי שבמקום ההוא, ברגע ההוא, נפרדתי לנצח מאימי ומאחותי ציפורה." מתוך יומנו של הילד אלי ז"ל. לזכרו ולזכר היהודים אשר נספו בשואה.
יהי זכרם ברוך."

18010330_1322696597778545_3827917700428846060_n

דודו אהרון כתב בחשבון האינסטגרם שלו: "כוח האומה הוא בזיכרונה – זה מותר האדם. ואם אנו רוצים לחיות, ואם אנו רוצים ושואפים לצוות את החיים לבנינו, אם אנו מאמינים שהוטל עלינו צו לסלול דרך אל העתיד, הרי עלינו ראשית כל לא לשכוח ולרשום." (פרופסור בן-ציון דינור, ידיעות יד ושם, 1956) נזכור ולא נשכח ?"

סטטיק העלה את "כתוב בעיפרון החתום": ״כאן במשלוח הזה
אני חוה
עם הבל בני
אם תראו את בני הגדול
קין בן אדם
תגידו לו שאני״

קוראים לשיר הקצר הזה ״כתוב בעיפרון בקרון החתום״, והוא נכצב על ידי דן פגיס. נתקלתי בשיר הזה בפעם הראשונה בכיתה ח׳. ומאז כל יום זיכרון הוא מהדהד לי בראש.
כמה פשוט השיר הזה? כמה פשוט המוות? כמה פשוט היה להשמיד כמעט עם שלם? כמה פשוט היה להביט מהצד ולשתוק?
אבל מה לא פשוט? לא פשוט להתאושש. לא פשוט לשמוע את הסיפורים מהניצולים המעטים שנותרו. לא פשוט להעביר קדימה את מוסר ההשכל , לא פשוט לזכור ולא לשכוח כשאנחנו כבר לא שומעים סיפורים ממקור ראשון. וכאן נכנס התפקיד של הדור שלנו. הדור השני והשלישי לשואה, לשמר את המורשת. להמשיך לשמוע את הסיפורים ולצפות בסרטים, להמשיך להנציח את המורשת של הנרצחים. לזעוק את זעקתם של חסרי הכתובת וחסרי השם שנשרפו על אותה אדמה מקוללת.

לזכור ולא לשכוח. ללמוד ולא להתעלם. לספר ולא לשתוק. לבכות ולא להכחיש. והכי חשוב: לאהוב את החיים; הם עלו ביוקר. ❤️"

dsda

שרית חדד, אייל גולן, ליאור נרקיס, עדן בן זקן, מאור אדרי ואמנים רבים נוספים העלו תמונות יזכור והבטיחו לזכור ולא לשכוח.